גזר דין בתיק ת"פ 36976-10-11

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של יבוא סם מסוכן ללא היתר והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (עבירות לפי סעיפים 13 ו-19 (א) וסעיף 7 (א) (ג) רישא, בהתאמה, לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973).

הודאתו של הנאשם באה בכפוף להסדר טיעון במסגרתו עתרו ב"כ הצדדים במשותף להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל של 30 חודשים מיום מעצרו ומאסר על תנאי.

על פי עובדות כתב האישום, במועד שאינו ידוע למאשימה, עובר לחודש אוקטובר 2011, נתבקש הנאשם על ידי תושבת בוליביה להעביר לישראל סם מסוכן מסוג קוקאין, הנאשם הסכים וסוכם שהוא יבלע את הסם, יפלוט אותו בארץ וימסור אותו לגורם הישראלי אליו תפנה אותו מריה. הנאשם הונחה על ידי מריה לשהות במלון גולדן ביץ בתל אביב עד לפליטת הסמים ולהיות ערוך עם הטלפון הנייד שלו על מנת שניתן יהיה ליצור איתו קשר.

ב-01/10/11 קיבל הנאשם ממריה את סם הקוקאין במשקל 1,029 גרם שהוא ארוז ב-103 אריזות קטנות עטופות, בלע את הסם והגיע לארץ בטיסה ביום 03/10/11 כאשר הסם הוסלק בתוך גופו.

ב"כ התביעה פירטה במסגרת הטיעונים לעונש את השיקולים שעמדו בבסיסו של הסדר הטיעון. ב"כ התביעה הבהירה כי התביעה ערה לכך שהעונש מקל עם הנאשם. עם זאת, נוכח הנסיבות המיוחדות בתיק זה, סברה התביעה כי באיזון הכולל של השיקולים העונש הינו סביר ואינו חורג בנסיבות המקרה באופן משמעותי מרמת הענישה המקובלת.

ב"כ התביעה הסבירה כי השיקול המרכזי שעמד לנגד עיניה של התביעה הוא שיתוף הפעולה של הנאשם עם המשטרה לאחר מעצרו באופן שגרם לחשיפת זהותם של האנשים שהיו אמורים לקבל ממנו את הסם עד כדי סיכון חייו ובני משפחתו. היא הוסיפה כי שיתוף הפעולה לא היה רק בדרך של מסירת הודאה וחשיפת שמותיהם של האנשים שהיו אמורים לקבל את הסם אלא שיתוף פעולה אקטיבי עם המשטרה באופן של שיחות טלפוניות עם משלחיו של הנאשם שהוא מסתיר מהם מעצרו על ידי המשטרה והוא מציג בפניהם מצג שווא כאילו הסמים הגיעו ליעדם.

בנוסף ציינה ב"כ התביעה, הודאתו של הנאשם, לקיחת האחריות והחסכון בזמן שיפוטי. היא הפנתה לרשימת עדי התביעה כפי שפורטו בכתב האישום (38 עדים).

ב"כ הנאשם הצטרפה מטבע הדברים לטיעוני ב"כ התביעה והוסיפה וציינה כי שיתוף הפעולה של הנאשם עם המשטרה העמיד בסכנה את אשתו המתגוררת בבוליביה באופן שנאלצה לברוח משם והדעת נותנת שלאחר שיסיים לרצות את תקופת מאסרו, לא יוכל לחזור לבוליביה.

לאחר ששקלתי את הסדר הטיעון המוצע והשיקולים שעמדו לנגד עיניה של התביעה ובשים לב לנסיבות כתב האישום והעבירות החמורות בהן הורשע הנאשם, אני סבורה כי הסדר הטיעון אכן מקל עם הנאשם. עם זאת, לא ניתן להתעלם משיתוף הפעולה שלו עם המשטרה שהביא לחשיפתם של האנשים שהיו אמורים לקבל את הסם ואף הוגש נגדם כתב אישום. בנוסף, יש לזקוף לנאשם לקולא הודאתו מיד עם היפתח המשפט והחסכון המשמעותי בזמנם של ב"כ הצדדים ובית המשפט. כל זאת מבלי להקל ראש בחומרתן של העבירות שעל פי ההלכה הנוהגת והעונש החמור הקבוע לצידן של עבירות אלה מחייב ענישה מחמירה למען "יראו וייראו".

סיכומו של דבר, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         30 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 03/10/11.

2.         18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים שהיא מסוג פשע.

3.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים שהיא מסוג עוון.

חפציו האישיים של הנאשם שנתפסו ממנו בעת מעצרו יוחזרו לו.

בית המשפט מפנה תשומת ליבו של שירות בתי הסוהר לבקשתו של הנאשם לשהות במהלך ריצוי מאסרו בבית כלא במרכז הארץ ולהימנע משיבוצו בבית כלא בו כלואים אסירים שיש להם מעורבות בתיק זה.

יש לאפשר לנאשם על חשבון המדינה שיחת טלפון לבני משפחתו בארגנטינה.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ה אייר תשע"ב, 17/05/2012 במעמד הנאשם וב"כ הצדדים.